החלטה בתיק ת"א 6073-06-11

1.      בפני בקשת הנתבעת/המבקשת, להבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 6 ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפיצויים") ולמנות מומחה אורטופדי מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בשאלת נכותה הרפואית של המשיבה והקשר הסיבתי בינה לבין התאונה מושא התביעה.

2.      המשיבה, ילידת 1951, נפגעה בתאונת דרכים ביום 06/06/10 כהולכת רגל. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונה עבודה והועדה רפואית של המל"ל קבעה כי למשיבה נותרה נכות כדלקמן:

20% בגין פגיעה בשורש יד ימין.

15% בגין פגיעה בשורש יד שמאל.

5% בגין תסמונת תעלה קרפלית (CTS) מימין

5% בגין פגיעה בעצב אולינרי במרפק ימין.

טענות הצדדים :

3.      לטענת המבקשת, עיון בדו"ח הועדה הרפואית מעלה כי בפני הועדה לא עמד תיקה הרפואי של המשיבה מקופת חולים ולוועדה לא הייתה מודעת לקיומו של מצב קודם הרלוונטי לנכויות שנקבעו על ידה. כמו כן המשיבה לא ציינה בפני הוועדה כי סבלה מבעיות רפואיות בתחום האורטופדי, ובכלל אלו תסמונת תעלה דו קרפלית בשתי הידיים, בגינה אף עברה ניתוח. לטענת המבקשת לו היה מונח התיעוד בדבר עברה הרפואי עובר לתאונה הועדה הייתה שוללת קשר סיבתי בין חלק מנכויות המשיבה לבין האירוע מושא התביעה. המשיבה סבלה משלל בעיות בתחום האורטופדי - פרסטזיות ביד שמאל, cervicalagia, היצרות ניכרת בין עצם הסירה והטרפזיום, אוסטאופרוזיס וכאבים בכתף ימין.

4.      בנוסף, לטענת המבקשת, הבירור הרפואי אותו ערכה הועדה במל"ל לא היה מלא וממצה ואינו משקף את מצבה הרפואי לאשורו, לא מבחינת שיעור הנכות ולא מבחינת הקשר הסיבתי לתאונה.

4.1.   הועדה העניקה למשיבה נכות בשיעור 20% בגין הפגיעה ביד ימין לפי סעיף 41(10)(ב) שעיינינו קישיון נח. ההגדרה של קישיון נוח היא "כף היד נמצאת בכיפוף גבי של 15-25 מעלות ובאבדוקציה אולנרית או ניוטראלית" קרי: אין טווחי תנועה בכף היד. בעוד שעיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי הממצאים בבדיקה הקלינית מלמדים על טווח תנועה לכל הכיוונים. כך שאין עסקנן בקישיון אלא הגבלה בתנועות פרק שורש היד עם אפשרות כיפוף 15 מעלות (סעיף 41(10)(ה).

4.2.   גם בעניין הפגיעה ביד שמאל העניקה הועדה למשיבה נכות בשיעור 15% לפי אותו סעיף של קישיון נוח, וגם בעניין זה הממצאים בבדיקה הקלינית מלמדים על קיומם של טווחי תנועה לכל הכיוונים.

4.3.   עוד העניקה הועדה נכות בשיעור 5% בגין פגיעה בעצב האולינרי ביד ימין בגובה המרפק, ללא שערכה כל בירור בשאלת הקשר הסיבתי. מאחר והפגיעה בתאונה הייתה בשורשי כפות הידיים לא ניתן ליחס הפגיעה בעצב האולינרי שהינה בגובה המרפק לפגיעה בתאונה.

5.      לטענת המשיבה, לא ברור מדוע טוענת המבקשת כי התיק הרפואי והמסמכים לא עמדו בפני הוועדה הרפואית. הועדה בדקה את התובעת בצורה מעמיקה בשתי וועדות, ע"י 4 רופאים, כשהתיק הרפואי וכל המסמכים עמדו בפנייה.

לתובעת נקבעה  נכות זמנית בשיעור 50%  מיום 01/09/10-31/12/10.

מיום 01/01/11 נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור 58% לאחר הפעלת תקנה 15. בנוסף התובעת הגישה בקשה ל"נכה נזקק" שאושרה מיום 01/09/10-31/12/10 ובתקופה זו נכותה עמדה על 100%.            
נוכח קביעתן של הוועדות הרפואיות לרבות וועדה שדנה בבקשת לנכה נזקק, מומחים רבים ודיונים רבים, אין ספק כי טענותיה של המבקשת בדבר מצב קודם  היו בפני הוועדות.

6.      המצב הקודם אליו מפנה המבקשת אינו קשור בשום דרך לתאונה למעט תסמונת התעלה הקרפלית בגינה ניתן לתובעת 5% נכות. לטענת המשיבה, בשנת 2007 עברה ניתוח שפתר את הבעייה ורק בעקבות התאונה חזרה והחמירה הבעייה. יש בדיקות EMG המדברות בעד עצמן.

7.      טענות המבקשת בדבר הממצאים הקליניים אינן נכונות ואינן מהוות נימוק משפטי. הועדה ביצעה בדיקות רחבות, מצאה חולשה בפריסת האצבעות, קושי בעשיית אגרוף, כן מצאה כי התובעת לא מסוגלת לעשות אופוזיציה של האגודל בשתי הידיים ועוד ממצאים כשבסופו של דבר החליטה הועדה את מה שקבעה ואין מקום לנהאת ראיות לסתור.

8.      בית המשפט מתבקש לדחות את הבקשה ולחילופין יש מקום לאפשר הבאת ראיות רק בעניין הCTS.  בנוסף בעקבות התאונה החלה התובעת לסבול מבעיות נפשיות שהחמירו ומחמירות ואמורה לפנות בתביעה להחמרת מצב למל"ל. לשם הזהירות, וככל שבית המשפט יקבל את בקשת הנתבעת הם מבקשים למנות מומחה בתחום הפסיכאטרי טרם בדיקתה ע"י המל"ל.